יום שבת, 24 ביוני 2017

השוואה של מערכות דיני האתיקה של עורכי דין בעולם ובישראל

ערכנו השוואה של מערכות דיני האתיקה של עורכי דין בעולם ובישראל/

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונותעו"ד נועם קוריס כותב ב news1עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום


עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות השונות, והקשר האזרחי מול מערכת השלטון, הם העומדים האמיתיים, על לשון המאזניים.

המאמר, שנכתב במקור בתקופת אולמרט, כאשר בזמן שלפני הבחירות, פרקליטו של ראש הממשלה המכהן עו"ד אורי מסר נחקר תחת אזהרה, יחבר את הקורא אל דקויות הקשר שבין אדם ומדינה, באור דמותו של עורך הדין, במדינת ישראל.
מטרותיה של לשכת עורכי הדין, אשר פורסמו ביום 06.11.2002 מצהירות על הקמת לשכת עורכי הדין עצמה, כנרתמת לאגד ולהגן על מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק", לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת, לאמור:
"הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת".
 אכן, נקבע, כי עורך הדין, במקרים מסויימים, זכאי ל'יחס מועדף', בשעה בה הוא  מייצג אדם ופועל מטעמו בפני המדינה, אולי כמקבילה מסויימת לחסינות עובדי הציבור עצמם מחד,,  והכפפתם לדין משמעתי במקרים אחרים מאידך:
בספרו של פרופ' יצחק זמיר: "הסמכות המינהלית", כרך א', עמ' 497-498, נאמר בנושא:
"... כפוף עובד הציבור למערכת של כללי אתיקה מיוחדים לעובדי ציבור. יש בהם כללים שאין להם תוקף משפטי, אלא רק משקל מוסרי. באופן כללי ניתן לומר כי על עובד הציבור מוטלת חובה אתית, הנגזרת ממעמדו כנאמן הציבור, לשרת את הציבור במסירות, ביעילות, בהגינות ובאדיבות. אולם קשה להגדיר חובה זאת, ולפיכך גם קשה לקבוע מתי עובד ציבור חוצה את הגבול, באופן שיש בו הפרה של חובת האתיקה. האתיקה היא תרבות. האתיקה המקובלת על המינהל הציבורי בחברה מסוימת משקפת את תרבות המינהל הנוהגת באותה חברה אותו זמן. רמת האתיקה נקבעת, הלכה למעשה, לפי רמת הציפיות מן המינהל הציבורי מצד אחד, ולפי מהות התגובות על-ידי הציבור הרחב מצד שני".
זכויות עורך הדין בעת ייצוג לקוחו, עולות גם בקנה אחד עם הוראות הרשות המבצעת, וגורמי האכיפה במדינת ישראל, אלו הוקירו את ההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית באמצעות עורכי הדין, על ידי הקניית מעמד מעין שיפוטי ליועץ המשפטי לממשלה, טרם יואשם עורך דין  בפלילים, על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו.

הנחיה 4.1004 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהתאמה פקודה 14.01.13 בפקודות המטה הארצי (המטא"ר), באות להגן על הציבור, באמצעות ריסון גורמי האכיפה נגד עורכי דין המייצגיםם  מרשם.

ההנחיה והפקודה מלמדות, כי רק לאחר שיופעל שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, תהא רשאית המשטרה ו/או הפרקליטות הפלילית, להגיש כתב אישום כנגד עורך דין, על שבעת שייצג לקוח, או פעל מטעמו, נחשף להאשמת מצד המדינה, בעבירות מסוג העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, הדחה בחקירה ועוד.

ברור לכל אדם בישראל, שיבקש לקבל ייצוג מול מוסדות ורשויות המדינה, כי טובתו תושג עת עורך הדין מטעמו, אינו חשוף לכל חשש ומורא בניהול מו"מ, חקירה או בכל הליך משפטי או מעיין משפטי, עבור הלקוח, ככל שאלו נעשים על ידי עורך הדין בהתאם לכללי האתיקה המשמעתית ובהתאם לדין.

לשכת עורכי הדין, היא האוכפת מאז שנת 1961, את דרך הארץ, מידת הכבוד, ומידת העזרה לבתי המשפט, בה נדרשים חבריה, עורכי הדין במדינת ישראל,,  לפעול.

נציבות שירות המדינה, מאפשרת גם היא מחד את השמירה על כללי המשמעת והאתיקה של עובדי המדינה ומאידך את חסינותם מפני אישומי סרק פליליים, בהיחשפותם במסגרת תפקידים, לתלונות הציבור הרחב.

אומנם, זכויות עורכי הדין, כפי המתבטאת בהנחיות אינן חסינות מוחלטת, אך הקניית זכות השימוע, תוך הגנה על עורך הדין מפני שרירות גורמי האכיפה איתם הוא מתמודד בעבור לקוחותיו, מאזנת ולו במעט את מעמדו של האדם והאזרח בישראל.

בציטוט מן המקורות, עמד על כך כבוד השופט ד"ר מודריק בפסק דין שניתן בעפא080426/055 לאמור:

"כי התורה אמרה 'שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז:ב 'ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר:ו שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו' (בג"צצ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד (4) 626, 6377)."
האם בהגנה זו על יד ימינו של האזרח, מגן אמונו המייצגו דרך קבע בפני מוסדות המדינה יש די ? קשה לומר, אך ניכרת ההכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי דין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט המדינה), ועל שר המשפטים, הכל כמובן לפי הענייןוכאשר לשכת עורכי הדין כפופה לביקורת מבקר המדינה.  

המצב ההשוואתי בעולם, עידן הגלובליזציה כאשר נתונים השוואתיים מהעולם מלמדים גם הם, כי במדינות הדמוקרטיות מוכרת ההבנה והצורך בהגנה על עורכי הדין שזור במוסדות השלטון ובמנגנוני השלטון.

בלגיה
         פרקליטים בשירות הציבורי הנחשדים בעבירות משמעת נתונים לשיפוט משמעתי ואפשר להטיל עליהם סנקציות, כגון אזהרה, נזיפה, השעיה עד לפרק זמן של שנה ושלילת רשיון לתקופה מוגבלת.
         סנקציות אלו יוטלו גם כאשר הפרקליטים התרשלו בתפקידם ופגעו במערכת הצדק וכאשר  הם הפרו את חובת הסודיות.
         אם  הסנקציה המתבקשת לפי החשדות היא קלה (אזהרה או נזיפה), ייזום את ההליכים  המשמעתיים הממונה על הפרקליט, והוא אף יחקור את המקרה ויכריע בו.
         אם  הסנקציה המתבקשת לפי החשדות היא חמורה (השעיה או שלילת רשיון), המועצה הלאומית למשמעת (National Council for Discipline), שהיא גוף עצמאי, תחקור את המקרה ותמליץ על הטלת עונשים.
         השיפוט הפלילי
         שופט של בית-המשפט לערעורים חוקר את החשדות הפליליים נגד פרקליטים בשירות הציבורי. גם את שאר ההליכים הפליליים נגד פרקליטים אלו מנהל שופט של בית-המשפט לערעורים, ובית-משפט זה אף פוסק את דינם.
         שבדיה
         הליכים משפטיים ומשמעתיים כנגד פרקליטים בשירות הציבורי מוסדרים בשבדיה בהנחיות התובע הראשי (Instructions of the Prosecutor-General), הנוגעות לטיפול בדיווחים נגד פרקליטים ושופטים (Handling of Reports against Prosecutors and Judges).
         לפי ההנחיות האלה, התובע הראשי עצמו יברר תלונות וחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים המכהנים כמנהלים של זרועות התביעה הציבורית (כמו פרקליטי מחוז ומנהלי מחלקות) או פרקליטים העובדים במשרדו של התובע הראשי, והוא שיטפל בהן.
         תלונות וחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים אחרים בשירות הציבורי יטופלו תחילה על ידי מנהל זרוע התביעה הרלוונטית. הוא יעשה חקירה ראשונית ויחליט בסופה אם דרושים צעדים נוספים. אם החליט כי יש להתחיל חקירה מקדמית או לדווח לוועדת המשמעת הארצית (National Disciplinary Board) – המקרה יועבר לטיפולו של התובעע  הראשי. הסנקציות שוועדת המשמעת הארצית רשאית להטיל הן אזהרה והפחתה בשכר.
         גופים נוספים המוסמכים לטפל בתלונות ובחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים בשירות הציבורי הם נציב תלונות הציבור של הממשלה (Chancellor of Justice) ונציב תלונות הציבור של הפרלמנט (Parliamentary Ombudsman). הנציבים רשאים לפעול כתובעים מיוחדים ולהגיש כתבי אישום כנגד נושאי משרות ציבוריות אשר נחשדים בעבירות פליליות, ורשאים להעביר את העניין גם לוועדת המשמעת הארצית לשם הטלת סנקציה משמעתית או כדי שתביע את דעתה בנושא.   
         נציב תלונות הציבור של הפרלמנט נבחר בפרלמנט לכהונה של ארבע שנים, ורשאי להיבחר שנית. הנציב עצמאי בפעולותיו, והממשלה על רשויותיה אינה רשאית להתערב בתפקידו. כל אדם רשאי להגיש תלונה לנציב נגד כל עובד ציבור.
         נציב תלונות הציבור של הממשלה הוא עובד ציבור א-פוליטי, והממשלה ממנה אותו לתקופה בלתי מוגבלת.
         בדוח הממשלה לשנת 2003 הוצע כי ההחלטה להתחיל חקירה מקדמית נגד פרקליט וההחלטה לפתוח נגדו בהליכים פליליים תהיינה בידי נציב תלונות הציבור של הממשלה. הצעה זו נתונה כיום בהליכי חקיקה במשרד המשפטים.

         דנמרק
         השיפוט המשמעתי
         ועדת התלונות על עורכי-דין (The Lawyers Complaints Board), שהקימה לשכת עורכי-הדין של דנמרק ( Danish Bar and  Law  Society) היא הגוף המופקד על בירור תלונות נגד עורכי-דין (גם במקרה זה לא נמסר מידע ספציפי בעניין פרקליטים בשירות הציבורי). 
         ועדת התלונות פועלת בעצמאות מוחלטת, ולשכת עורכי-הדין אינה רשאית להתערב  בהחלטותיה.
         לנוכח ביקורת ציבורית שלפיה לא ראוי שבוועדה חברים עורכי דין בלבד, שונה הרכבה בשנת 1982, וכיום יש בה 18 חברים, ובהם שלושה שופטים, תשעה עורכי-דין פעיליםם וחמישה נציגי ציבור. יושב-ראש הוועדה הוא שופט עליון, וקולו מכריע. אין בכוחם של תשעתת עורכי-הדין לזכות את העורך דין הנידון כאשר שאר חברי הוועדה אינם מסכימים לזיכוי.
         ועדת התלונות מוסמכת לדון במקרים של הפרת כללי האתיקה המקצועית וכן בענייני שכר טרחה. תלונה תתברר תחילה בוועדה המחוזית (Board of the Local District), וזו תיתן את המלצותיה לוועדת התלונות. ועדת התלונות אינה כפופה להחלטות הוועדה המחוזית, והיא רשאית להחליט כראות עיניה ולהטיל סנקציות, כגון אזהרה, נזיפה, קנס עד סכום של 27,000 יורו ושלילת רשיון. החלטה זו של ועדת התלונות ניתנת לערעור בפני בית-המשפט לערעורים (Court of Appeal).
         במקרים שבהם התנהגות עורך-הדין מגיעה עד כדי מעילה (embezzlement), תבקש התביעה את שלילת רשיונו של עורך-הדין המועל בבית-משפט פלילי רגיל (ordinaryy criminal court),[1] ולא תוגש תלונה לוועדת התלונות.     
לסיכום
ללא ספק, ההכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, באמצעות שמירה על כללי עורכי הדין, חובתיהם וזכויותיהם בעבור לקוחותיהם, מהווים סממן להתפתחות דמוקרטיה יהודית, במדינת ישראל.
נסיים במאמר תקווה, להמשכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית עוד שנים רבות, ולתפילת עם ישראל חיי.
לא נותר לנו אלא לייחל, לשיפור מעמדו של עורך הדין בישראל, כשומר זכויות האדם והדמוקרטיה

[1]  יצוין כי הקוד הפלילי של דנמרק קובע שהתנאי לשלילת רשיון עריכת-דין הוא ספק בדבר יכולתו של עורך-הדין למלא כראוי את חובותיו כעורך-דין, או כאשר עצם טיבה של העבירה שעבר עורך-הדין מעידה על כל מי שעבר עליה שאין לתת בו אמון עוד. ככלל, מעילה תוביל לשלילת רשיון, ואילו עבירות אשר אינן קשורות במישרין בעריכת-הדין לא יובילו לסנקציה זו.

יום שלישי, 13 ביוני 2017

עו"ד נועם קוריס כותב על אחריות מוגבלת והרמת מסך

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona


















עו"ד נועם קוריס כותב על אחריות מוגבלת והרמת מסך

 

סעיף 18(4) לחוק קובע שחברה חייבת לכלול בתקנון שלה פרטים בדבר הגבלת האחריות, כאמור בסעיף 35. סעיף 35 לחוק קובע שאחריות יכולה להיות בלתי מוגבלת או מוגבלת אך אם היא מוגבלת יש לציין את אופי ההגבלה. סעיף 26 לחוק קובע שאם החברה קבעה שהאחרית בה היא מוגבלת, היא חייבת לכלול בסוף שמה את הביטוי בעירבון מוגבל/בע"מ. מדובר בהתרעה חשובה כלפי צדדים שלישיים וזאת בעקבות ביטול תורת הידיעה הקונסטרוקטיבית. זהו סימן חיצוני שמהווה נורה אדומה. צדדים שלישיים צריכים לדעת שמדובר בחברה בערבון מוגבל והם לוקחים על עצמם סיכון שהחברה לא תוכל לפרוע את התחייבותם כלפיהם. הרעיון של הגבלת אחריות מדבר על הגבלת אחריות בעלי מניות לחובות החברה עד לסכום הון המניות שהונפק לבעלי המניות. היתרון של עקרון זה בכך שבעלי מניות לוקחים על עצמם סיכון ידוע מראש בגובה הון המניות וכך ניתן ביתר קלות למצוא משקיעים לחברות בערבון מוגבל, כשהמשקיעים לא חשופים לתביעות בגין חובות החברה.

הרמת מסך
מתי נתעלם מאחריות מוגבלת ונרים מסך. סעיף 6 לחוק החברות מראה שהרמת מסך היא חריג לאישיות משפטית נפרדת ולא להגבלת האחריות. הפירוש של מונח זה הינו ייחוס של חובות החברה למשקיעים. בהרמת מסך אנחנו פוגעים באושיות היסוד של דיני החברות, ובעקרון האשיות המשפטית הנפרדת, ולכן בתי המשפט ברוב המקרים ימנעו מצעד חריג של הרמת מסך. בחברה פרטית נהיה נכונים יותר להיות ליבראלים בהרמת מסך כיוון שיש זהות קרובה יותר בין בעלי המניות לחברה או בין בעלי המניות לאלו שקיבלו את ההחלטות. במקרים כאלה המוסר בא יותר על סיפוקו כי מטילים את האחריות על אלו, שבפועל, נהנו מהפעילות הבלתי הגונה. בחברה ציבורית הטיעון הזה נחלש כיוון שבעלי המניות יותר מפוזרים, הם לא בהכרח נטלו חלק בפעילות המסוכנת.

הדחייה – הדחייה מעוגנת בסעיף 6(ה) לחוק. בהתקיים תנאי לפיו בעל המניה, אותו אנחנו רוצים לתקוף, הוא גם בעל חוב לחברה ניתן להדחות את החוב שלו והוא יהיה האחרון בסדר הנושים שיקבל את חובו בחזרה מהחברה. חובת ביטוח מנדטורית - ניתן להטיל חובת ביטוח מנדטורית על חברה, ובכך קנינו כיס פירעון נוסף, הקטנו את הסיכונים שצדדים שלישיים נחשפים אליהם. אולם אפשרות כזה תייקר את הפעילות התאגידית כיון שחברות יצטרכו לשלם פרמיות לחברות הביטוח. זהו רעיון מצוין כי אנחנו מסיטים את הסיכון כמו שעקרון האחריות עושה. ערבויות אישיות - דרך נוספת היא הדרך של ערבויות אישיות אשר גם לפיה אנחנו מוצאים כיסים נוספים (פס"ד צוק אור). סף מינימאלי להון עצמי - ניתן לקבוע סף מינימאלי של הון עצמי של חברות שרוצות להתאגד, כך יש כרית מסוימת, יש פחות סיכון שהחברה תגיע לחדלות פירעון. הבעיה היא שקשה יהיה לקבוע סף של הון כיוון שזה תלוי במספר פרמטרים, כמה מתאגדים, מהו תחום העיסוק וכיו"ב. כמו כן, יש לקחת בחשבון שאולי נצטרך להגביל את היחס בין ההון להלוואות, כלומר, להגביל את המינוף. עוד בעיה של הון עצמי מינימאלי היא הבעיה שאם נגזים ונקבע סף כניסה גבוה נפגע בחופש ההתאגדות ובחופש העיסוק ונחסום המון אנשים מוכשרים שאין להם כוח ועוצמה כלכלית להיכנס לשוק, ורק העשירים יוכלו להתאגד.

הרמת מסך הוא עיקרון מופשט. זהו עיקרון דינאמי שחייב לאפשר לבית המשפט מרחב שיקול דעת להבחין בין נורמה עסקית מותרת, לנורמה עסקית שאינה מותרת. באופן כללי, כאשר ביהמ"ש רואה שנעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות הוא ירים מסך. הרמת מסך יוצרת יחס משפטי ישיר בין הנורמה המשפטית או חוב שנוצר בעקבותיה, לישויות הממשיות המצויות מאחורי מסך ההתאגדות. אין צורך שהנורמה המשפטית תחול במישרין על היישות כדי להרים מסך, די בכך שהיא מוטלת על החברה. או אז, נייחס אותה, באמצעות פיקציה, לנושים מסוימים. סעיף 6(א) קובע כי " הרמה של מסך ההתאגדות היא כל אחד מאלה"
אם מתקיים לכך תנאי קבוע בחיקוק – הרמת מסך סטטוטורית. לדוגמא, סעיף 64 לפקודת מס הכנסה שאומר שניתן לייחס הכנסות לבעלי החברה אם בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן – זהו שיקול שניתן לביהמ"ש.
אם מתקיימים התנאים בסעיף קטן ג' – סעיף זה קובע שביהמ"ש רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, להרים את המסך בהתקיים אחד מאלה.
אם השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כוונתו של כל דין או להונות או לקפח חיי אדם. בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה. מסעיף זה משתמע שהחברה צריכה לפעול לטובת הנושים אך זהו אינו סעיף לטובתם אלא רק כאשר זה גם לטובת החברה. כלומר בסעיף יש שני תנאים מצטברים: סיכון הנושים + הדבר לא היה לטובת החברה. מימון דק – לחברה הון עצמי זעום לעומת הסיכונים שהיא לוקחת. חשש גדול שכאשר יצטרכו לפרוע חובות לא יהיה מהיכן לפרוע. או יחס מינוף גבוה, מעט הון עצמי, הרבה הון חיצוני – אלו הם מקרים שהם לא בהכרח בעייתיים אך ייתכן ובם עשויים לגרום להרמת מסך. סעיף קטן 6 ד' אומר שהרמת מסך תהיה רק כמוצא אחרון, הרמת מסך ממשית תעשה בשים לב שהחברה צריכה לפרוע את חובותיה. רק אם כרסמנו בכל נכסי החברה נעבור לכיסם של בעלי המניות. סעיף קטן 6 ה' קובע את רעיון ההדחייה, בדרך כלל מדובר בהדחייה של זכות של נושה שהוא גם בעל מניה בחברה, הנמצא בתחתית סדר הנושים. בפס"ד קריספי[1] אומרת דורנרר שהדחייה מותנית בכך שלבעל המניה חוב בחברה שהיא תעשה כאשר יש חוסר תום לב, כאשר הואא ניהל באופן כושל את החברה או כאשר החברה ממומנת במימון דק.

ביהמ"ש מרים מסך בעיקר ברטוריקה של "שימוש לרעה", "התחמקות מביצוע חוזה" וכיו"ב. כל מה שנועד להיות פיקטיבי ולהשתמש בתאגיד לא על מנת להשיא רווחים אלא ככיסוי. שלושה טיפוסי מקרים בהם ביהמ"ש יותר קרוב למסקנה שיש סיבה להרים מסך לא באופן אוטומטי)מבנה של מיזם/ קונצרן, מימון דק, עירוב נכסים כשאין הפרדה בין הנכסים האישיים של בעל החברה לבין נכסי החברה) ננסה להבין את ההצדקה מדוע ביהמ"ש יותר נכון להרים מסך במקרים אלו- מיזם – רוב הפעילות התאגידית בישראל, מנוהלת כיום במבנה כזה ולכן השאלה היא האם נתקוף כל חברה באופן אישי או את כל האשכול כיחידה אחת. במבנה כזה, נגרום לכך שבגלל אפקט הפירמידה נשלוט בהמון נכסים במחירים יורדים. רוב הפעילות היצרנית בישראל מנוהלת באמצעות חברות אחזקה, יש מעט מאוד משפחות שבעצם באמצעות השקעה זעומה יחסית שולטים על מרבית השוק. השאלה היא האם נדבוק במודל האחריות האישית או במודל המתייחס לאשכול כגוף אחד. התייחסות פורמאלית לגבי אישיות המשפטית הוא התייחסות כלכלית לגבי מהותו של הגוף. אם הגוף הכלכלי הוא רלבנטי אז זוהי הרמת מסך טוטאלית, ואם לא אז צריך להסתכל על כל אישיות משפטית בנפרד. מימון דק – גם פה ההנחה היא שמימון דק, כשלעצמו, לא נחשב שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת אך אין ספק שבמימון דק ישנו פיתוי להחצנת סיכונים. זהו אותו מצב בו ההון נמוך במיוחד ולכן הפיתוי גבוה. יש לבדוק האם זה מצב בו החברה מלכתחילה מימנה באופן מסוכן ואנו רואים שעקרון הגבלת האחריות ועקרון האישיות משפטית נפרדת אינו עומד תמיד לבעלי מניות ולנושאי משרה בחברה. לבית המשפט קיים שיקול דעת בנושא זה. בעלי מניות ונושאי משרה בחברה חייבים לנקוט משנה זהירות במילוי תפקידם ובהובלת המהלכים בחברה, זהירות זו תכלול חובת אמונים לחברה, מניעת ניגוד אינטרסים ועוד.



[1] ע"א 2223/99 ויטלי קריספי נ' ח. אלקטרוניקה (1988) בע"מ (פד"י נז(5)



אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·          



עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

מאמרים פרי עטם של משרד עו"ד נועם קוריס
מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד 
נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד 
נועה מאיר
מאמרים מאת עו"ד יפית לוי
מאמרים מאת עו"ד יסידור שוורצמן
מאמרים מאת עו"ד  עינב זכאי
מאמרים מאת עו"ד  איתי ריזניק
מאמרים מאת עו"ד   ארז פרסי


מאמרים מאת עו"ד   לאה אביב